פרוטוקול ARP
פרוטוקול ARP (ראשי תיבות של Address Resolution Protocol) הוא אחד הפרוטוקולים החשובים והבסיסיים ביותר בעולם הרשתות. הוא משמש כ"גשר" שמחבר בין שכבת הרשת (שכבה 3) לשכבת העורק (שכבה 2) במודל ה-OSI.
מה הבעיה ש-ARP פותר?
כדי שמחשב יוכל לשלוח מידע למחשב אחר באותה רשת מקומית (LAN), הוא חייב לדעת שתי כתובות:
כתובת IP: הכתובת הלוגית (למשל
192.168.1.5).כתובת MAC: הכתובת הפיזית של כרטיס הרשת (למשל
00:0C:29:4F:8B:35).
הבעיה היא שאפליקציות ומשתמשים עובדים עם כתובות IP, אבל המתגים (Switches) והכרטיסים ברשת המקומית צריכים את כתובת ה-MAC כדי להעביר את המסגרת (Frame) ליעד הנכון. כאן נכנס ARP – הוא מאפשר למחשב לשאול: "מי בעל כתובת ה-IP הזו? בבקשה תשלח לי את כתובת ה-MAC שלך".
איך זה עובד? (תהליך 4 השלבים)
הצורך: מחשב א' רוצה לשלוח הודעה למחשב ב' (הוא יודע רק את ה-IP שלו).
ARP Request: מחשב א' שולח הודעת "שידור לכולם" (Broadcast) ברשת: "למי יש את IP X.X.X.X?".
ARP Reply: רק המחשב שזהו ה-IP שלו עונה (Unicast) למחשב א': "זה אני, וזו כתובת ה-MAC שלי".
ARP Cache: מחשב א' שומר את התשובה בטבלה זמנית בזיכרון (ARP Table) כדי שלא יצטרך לשאול שוב בזמן הקרוב.
משימה מעשית לתרגול (15 דקות)
המטרה: לראות את פרוטוקול ARP "חי" על המחשב שלכם.
שלב 1: פתיחת ממשק שורת הפקודה (3 דקות)
לחצו על מקש הווינדוס, הקלידו
cmdולחצו Enter.
שלב 2: צפייה בטבלת ה-ARP הקיימת (3 דקות)
הקלידו את הפקודה:
arp -aמה רואים? רשימה של כתובות IP וכתובות פיזיות (MAC) שהמחשב שלכם כבר מכיר.
שימו לב לעמודה "Type" – כתובות שנוספו בעקבות תקשורת יהיו "Dynamic".
שלב 3: ניקוי הטבלה (2 דקות)
כדי לראות את ה-ARP בפעולה, נמחק את הזיכרון (נדרש להריץ את ה-cmd כמנהל/Administrator עבור פקודה זו):
הקלידו:
arp -d *הריצו שוב
arp -aוודאו שהטבלה כמעט ריקה.
שלב 4: יצירת תעבורה וצפייה בתוצאה (5 דקות)
נבצע "פינג" למחשב אחר ברשת או לשער ברירת המחדל (Router).
ראשית, מצאו את כתובת ה-IP של הראוטר בעזרת פקודת
ipconfig(חפשו את Default Gateway).בצעו פינג:
ping [IP_Address](למשל:ping 192.168.1.1).מיד לאחר מכן, הריצו שוב:
arp -a.
שלב 5: סיכום הממצאים (2 דקות)
האם ה-IP שעשיתם לו פינג מופיע עכשיו בטבלה?
האם מופיעה לידו כתובת ה-MAC שלו?
מסקנה: המחשב ביצע ARP Request באופן אוטומטי לפני ששלח את הפינג!